יום שחור: חוות השחרור נסגרת

3

"כבר כמה חודשים שאנחנו מנסים למצוא פתרונות, אבל כבר מיצינו את כל מכסת הזמן ונגמרו כל המשאבים, כך שעלינו לפנות את השטח. אנחנו בהליך של סגירה ומחפשים בית לבעלי החיים", כך מספר השבוע סשה בוז'ור, פעיל בתנועת 269 המתנדב בחוות השחרור מאז הקמתה

ביולי 2014 הוקמה על ידי פעילי תנועת 269 חוות השחרור. החווה שוכנת בכרם מהר"ל, ושמה לה למטרה לשקם ולקלוט בעלי חיים, כמו גם להעביר תכנית חינוכית בנושאי אקולוגיה, חמלה כלפי בעלי חיים וטיפול בהם. מאז שהוקמה החווה, נתקלו הפעילים בבעיות שונות שסיכלו את פעילותם, זאת חרף מספר תורמים שנרתמו למשימה. בחודשים האחרונים, המצב החמיר אף יותר והוביל להודעתם של פעילי תנועת 269 כי חוות השחרור אותה הם מנהלים צפויה להיסגר בקרוב.
סשה בוז'ור, פעיל תנועת 269 אשר מתנדב ומתגורר בחוות השחרור מאז הקמתה ביולי 2014, מסביר ש"כבר כמה חודשים שאנחנו מנסים למצוא פתרונות, אבל כבר מיצינו את כל מכסת הזמן ונגמרו כל המשאבים, כך שעלינו לפנות את השטח. אנחנו בהליך של סגירה ומחפשים בית לכל בעלי החיים".
בדף הפייסבוק של החווה נכתב לאחרונה: "עבדנו יום ולילה והשקענו אין ספור מאמצים הן במישור הבירוקראטי והן בעבודה פיזית אינטנסיבית אך ללא הועיל. שיתופי הפעולה שניסינו לבנות גם הם כשלו לעזור, וחרף מאמצינו לפתור את המצב דרך האפיקים המקובלים בעזרת אנשי מקצוע וניסיון לשיתוף פעולה עם הרשויות, המסר שהועבר לנו היה חד משמעי לכל אורך הדרך: הבעיה היא עצם המהות שלנו בתור תנועת 269, והמאבק חסר הפשרות שלנו לשחרורם של בעלי החיים… כשהתחלנו בהקמת החווה לא ציפינו לחוסר היענות כה מורגש מצד הציבור. התמיכה של אלו שאכן עזרו ותרמו לחווה היא כה מורגשת ומוערכת, מה שגורם לחוסר ההיענות המוחלט ממרבית קהל היעד שלנו להיות מאוד מפתיע".

דיאנה. הצילום באדיבות חוות השחרור

דיאנה. הצילום באדיבות חוות השחרור

מחפשים בית ללונה ולדיאנה

חוות השחרור קלטה במהלך חודשי פעילותה בעלי חיים מכל מיני סוגי: החל בחתולים ועד גדיים, תרנגולות ואפילו פרות. כעת, לאור העובדה שהחווה צפויה להיסגר בתוך פרק זמן קצר, מחפשים הפעילים בית לבעלי החיים שבחווה, כאשר הבעיה העיקרית היא מציאת בית לשתי הפרות הצעירות, לונה ודיאנה, שהפכו לחברות טובות. לונה, שנמצאה באמצע שדה כשרק נולדה, הייתה חלק מעדר שיועד לשחיטה. לאחר שחולצה, היא קיבלה טיפול ווטרינרי והועברה לאומנה. במשך שבועיים ולמרות האהבה הרבה שהרעיפו עליה, היא סירבה לאכול והייתה מדוכאת מאוד, עד שפעילי החווה החליטו לצרף אליה את דיאנה שהייתה גדולה ממנה בשבוע ימים בלבד. מרגע זה ואילך, נרקמה בין השתיים חברות אמיצה והן הועברו יחדיו לחוות השחרור בה הן נמצאות עד היום. כעת, מסרבים הפעילים לוותר על עתידן של השתיים, ועל כן הם מחפשים עבורן פתרון מתאים. "הבעיה היא למצוא בתים שאפשר לסמוך עליהם, כי זו אחריות עצומה", מסביר בוז'ור, ומוסיף: "חשבנו אפילו לקחת אותן לחו"ל ביחד איתנו, כי יש מחשבה שנעבור לחו"ל ונפתח שם מחדש את החווה. בכל מקרה מדובר בהליך בירוקראטי מורכב ולכן אנחנו צריכים למצוא להן באופן מיידי בתי אומנה זמניים".
אין צביטה בלב מכך שהחווה לא הצליחה לשרוד? דווקא פה בארץ, במקום בו אחוז הטבעונות באוכלוסייה גבוה במיוחד?
"כרגע אנחנו מרגישים שזה מסוכן לנו להישאר פה, ואנחנו כבר באיחור מבחינת בעל השטח והרשויות וצריכים לפנות את השטח במהירות. אני אמנם כן מאמין שבסוף תקום פה חווה, אבל מבחינתנו יש כרגע תנועה בינלאומית שצריך לחשוב עליה גם כן. השקענו את כל הכספים והמשאבים בארץ וכדי שזה יקרה צריך להשקיע עוד הרבה זמן והתעסקות בירוקרטית שלא מובילה לשום מקום, ואנחנו לא מסוגלים עוד לעשות את זה עם המשאבים הקיימים. זו הסיבה שאנחנו מעדיפים כרגע לטפח מוקדי פעילות בחו"ל, ואנחנו בודקים כמה מקומות במזרח אירופה מאחר ויש שם כמה חוות של תנועת 269 שנמצאות בתהליך התהוות".

שיתוף ברשתות חברתיות

3 תגובות

  1. אלעד ב

    רק השימוש ביטוי ״יום שחור״
    לא ראוי. מכיל בתוכו גזענות מילולית. בדומה לביטויים סוגניים כמו ״לזרוק לכלבים״ וכו׳.

  2. שחור זה צבע, כמו לבן, ירוק ורוד וכחול! ולגבי מי שמייחס כל ביטוי ובו המילה שחור כגזעני, כנראה שהנחתום מעיד על עיסתו… ואכן עצוב מאוד שהחווה נסגרת, חבל שבמדינה שלנו לא מסייעים לאחר בין אם מדובר בחיה או באדם.

  3. מעין ב

    אני מנסה להבין משהו ולא מצליחה – כבר כמה זמן שבמקביל לחוות השחרור אנחנו שומעות על "חוות החופש" – נשמע שהרעיון ממש זהה ואני לא יודעת אם אותם חבר'ה של חוות השחרור מנסים במקביל מקום אחר וקונספט אחר, אבל אם אלו אנשים אחרים טובים אז למה לא לחבור אליהם, מקסימום לשנות את השם ולנסות לגייס מחדש? המטרה היא אותה מטרה נעלה ואולי בכל מקרה זה יקנה להם קצת יותר זמן עם לונה ודיאנה אם לחוות החופש יש כבר שטח. אשמח להבין